חברתי, גברת י ', מספרת אודות סבתה, גברת צ' ,בת 88, אשר החלה את מפגשי ה-N.F.D בגיל 86. מתואר תהליך ההתקדמות שלה במהלך המפגשים וכיצד שיטה זו עזרה לה.
"לאחר מותו של סבי, סבתי איבדה את האנרגיה שלה. היא הייתה הרבה פחות חיונית. אחרי פגישת ה-N.F.D הראשונה שלה היא הלכה לחנות לקנות שואב אבק אותו סחבה כל הדרך ברכבת עד הגיעה הביתה. היא לא ממש הבינה מה זה N.F.D אך היא סמכה עלי. אמרתי לה שזה יהיה לה טוב, לא אמרתי לה מה זה הולך לעשות, אז לא היו לה ציפיות. היא רק חשבה שזו חוויה נחמדה. עם התקדמות המפגשים סבתי הבחינה כי היא פחות מודאגת מנושאים משפחתיים ומתמודדת טוב יותר עם קשייה. אושר חזר לחייה. סבתא שלי, שהיתה בודדה לאחר מות סבי, עתה מזמינה את שכנותיה לאפות עוגות".
לא תמיד צריך להתעמק בשיחה על מנת לסייע לאחר ולהראות לו את השינויים החלים בו. לפעמים אני אומרת למאומנים שאם הם לא רוצים לדבר, יהיה לי יותר קשה לשים את האצבע על הדברים ולהבין את השינויים שהם עוברים, אבל אפשר לעבוד גם ככה. אני מתבוננת לפני ואחרי על שינויים שחלים באנשים המגיעים לאימון. לדוגמא: נשים שהגיעו אלי, אשר לא היו בעניין של טיפוח עצמי כדוגמת איפור ותסרוקות שיער, שמתי לב כי עם האימונים הן טיפחו והשקיעו בעצמן יותר. הדבר מרשים כיוון שהן לא שמו לב לכך באופן מודע ובכך ניתן לראות את השינוי הפנימי שחל בהן.
לַחֲזוֹר